אפשר להתייחס לבילבאו כ"עיר הגוגנהיים", שכן כאשר המוזיאון המקורי הזה נבנה בשנת 1997, בילבאו השתנתה לנצח. למעשה, עד היום הוא משפיע בשל המבנים פורצי הדרך שנוצרו על ידי אדריכלים יוקרתיים, והוא משמש נקודת התייחסות בינלאומית למודרניות.
למרות שהאופי הייחודי שלו נובע משילוב של אוונגרד עם התחושה המסורתית של העיר העתיקה שלה, המלאה ברחובות וברים מקסימים המציעים פינצ׳וס pintxos (הטפאסים של חבל הבאסקים). כל זה הקנה לבילבאו מקום של כבוד ברשימות הערים המעניינות ביותר בספרד. ביקור בעיר יכול להתחיל במוזיאון גוגנהיים. זוהי אחת הדוגמאות המפתיעות ביותר לארכיטקטורה של המאה ה-20, שכן פרנק גרי השתמש ב-33,000 לוחות טיטניום דקים במיוחד כדי ליצור את הקימורים המוזרים שלו. בפנים, הוא חולק את האוסף הפרטי החשוב ביותר בעולם של אמנות מודרנית ועכשווית עם ניו יורק וונציה. כמו כן, לבילבאו יש עוד אחת מהגלריות הטובות ביותר לאמנות בספרד: המוזיאון לאמנויות יפות.
המחויבות של העיר ליצור תדמית פורצת דרך ומלאת דמיון כוללת גם את מרכז הכנסים Euskalduna, תחנות המטרו של נורמן פוסטר, מגדלי Isozaki, גשר Zubizuri שתוכנן על יד Calatrava או מרכזי תרבות חדשים כמו La Alhóndiga מאת פיליפ סטארק, שנבנו מעל מרתף יין ישן.
מצד שני, אי אפשר לדמיין את בילבאו בלי העיר העתיקה האופיינית לה, עם למעלה מ-700 שנות היסטוריה. תענוג לטייל ב"שבעת הרחובות" המפורסמים ולגלות מבנים אייקוניים כמו הקתדרלה או התיאטרון בהשראת בית האופרה של פריז, והאריאגה Arriaga
כל התמונות צולמו ע״י ריקרדו הלפרין ומוגנות בזכויות יוצרים